החוק הנורווגי- נתונים והשלכות בתמצית

התנועה למשילות ודמוקרטיה סבורה כי החוק הנורבגי טוב לדמוקרטיה, אולם במתכונתו הנוכחית חלקי, ויש לחתור להחלת חוק נורווגי מלא.

נתונים:
?א. ?בישראל, היחס בין בעלי זכות בחירה לח"כ עומד על אחד ל-41,800 בעלי זכות בחירה. בהשוואה, עם הקמת המדינה עמד היחס בין בעלי זכות הבחירה לח"כ על 1:4,166 איש. כתוצאה מכך, מוטל עומס רב על כתפי חברי הכנסת בישראל, הנדרשים למרות הגידול באוכלוסייה, להמשיך ולמלא את שלל תפקידיהם מקדמא דנא. הבעיה מתחדדת כשעוסקים בייצוג פרלמנטרי בוועדות הכנסת. 

ב. ?בכנסת קיימות 12 וועדות קבועות. מספר החברים המרבי בוועדה קבועה עומד על 15 ועל 17 חברים בוועדות חץ ובטחון, כספים וחוקה חוק ומשפט. יחד עם זאת, הכנסת יכולה להקטין את מספר החברים המרבי ולחלופין, לשנות זאת בחקיקה. תקנון הכנסת קובע כי שר, סגן שר ויו"ר הכנסת אינם יכולים לכהן בוועדות. כתוצאה מכך, בכנסת הנוכחית פנויים 91 ח"כים בלבד לעבודה פרלמנטרית שוטפת בוועדות. העובדה כי מרבית דיוני הוועדות מתקיימות בימי המליאה, מאלצת קיומם של דיונים מקבילים כך שח"כ נדרשים לבחור לאיזה דיון יכנסו ועל איזה יוותרו.

ההשלכות הקיימות:
א. מרבית העבודה נופלת על מספר מועט של ח"כ- מספר המקומות הפנויים בוועדות מגיע לפי שלושה ממספר ח"כ הפנויים להשמה בוועדות (בכנסות האחרונות מדובר על למעלה מ-200 מקומות פנויים בוועדות שיש לאייש). מספר חברי הוועדות נמצא בעליה מתמדת בשל צרכים קואליציוניים וכן, מספר הוועדות בעליה כאשר וועדות זמניות הופכות קבועות. למעלה מ-40 ח"כ חברים בשלוש וועדות או יותר ומרבית המכהנים בוועדות נמצאים בארבעה עד שישה דיונים בשבוע אחד.
קביעת זהות הח"כ המכהן כחבר וועדה על ידי הסיעה, מאפשר לזו האחרונה לקדם ח"כ וותיקים או מועדפים על פני אחרים ומשכך, ח"כ וותיקים כמעט שאינם מכהנים בוועדות (למעט החשובות בלבד) ורוב הנטל נופל על ח"כ הצעירים. נטל עבודת הוועדות הולך וגדל כאשר מדובר בח"כ מהקואליציה, אשר מרביתה אינה יכולה לכהן בתפקיד חבר וועדה וכך, ח"כ מטעם הקואליציה מכהנים ב-6 וועדות ויותר, לעומת 2-3 וועדות בהן מכהן ח"כ מהאופוזיציה.

ב. נוכחות חסרה של ח"כ - על פי תקנון הכנסת, אין דרישת קוורום לקיום דיון או קבלת החלטות בוועדה. אמנם, תקנון הכנסת קובע כי ישיבות הוועדה תהיינה פומביות, אך אין בכך כדי להוות גורם מרתיע. חוק חסינות חברי כנסת (זכויותיהם וחובותיהם) מאפשר הטלת סנקציות החל מהתרעה ונזיפה ועד כדי פגיעה בשכר של ח"כ שלא נכח במשכן מעל מס' ימים מסוים שנקבע בחוק. אלא שמדובר על נוכחות במשכן בלבד ולא בוועדות עצמן. 

ג. שיעור הצבעות עומד על 20% בלבד. בשל העובדה הנזכרת לעיל לפיה אין קוורום לדיון ונספרים רק הנוכחים, ניכרת עליה בכוחם של יושבי ראש הוועדות שפעמים רבות מתפקדים כחברי וועדה יחידים או כמעט יחידים. 

הצעות החוק מבקשות להתיר לשר מכהן להפסיק את חברותו בכנסת, תוך הכנסת ח"כ חלופי במקומו, יאפשרו כניסתם של חברי כנסת נוספים שיישאו בנטל העובדה הפרלמנטרית השוטפת. יצוין, כי פתרון זה הוא נקודתי ואינו פותר באופן מלא את הבעיה האמתית, הדורשת הגדלה של מספר ח"כ, בהתאם לגידול באוכלוסייה. יחד עם זאת, נראה שמדובר בצעד שיקל על עבודתם של נבחרי הציבור ויסייע להם לקדם את מדיניותם לשמה נבחרו.